איך להתמודד עם ביקורתיות

טליה, בת 24, הגיעה אלי כי היא אמרה שהיא מושפעת בצורה קיצונית ממה חושבים אליה אחרים, וזה מציק לה.

היא גם הוסיפה שהיא סובלת מביקורתיות: שלה כלפי עצמה ושל אחרים כלפיה - ושזה גורם לה לביטחון עצמי נמוך.

כשהתחלנו להסתכל על הביטחון העצמי, אמרה לי טליה

שהיא מפחדת לקבל החלטות כי אולי תטעה,

שהיא מפחדת להיות בחברת אנשים חדשים,

שהיא מרגישה עצורה ורוצה להיות יותר פתוחה,

ושבגלל פחדים היא חוסמת אפשרויות והזדמנויות.

התחלנו להסתכל על הביטחון העצמי שלה ולחקור אותו יחד.

ביקשתי מטליה שתתאר לי את הפעם הראשונה שהיא הרגישה שאין לה ביטחון עצמי.

טליה חזרה לגיל 6 ונזכרה שאבא שלה העביר עליה ביקורת בנוכחות אחרים וזה גרם לה להרגיש חסרת ביטחון.

שאלתי את טליה איפה הביקורת נמצאת בגוף שלה.

ברוב המקרים אנחנו לא מודעים לתחושות שלנו בגוף. כשמבקרים אותנו, זה מעלה תחושות לא נעימות.

חזרנו לביקורת נוספת מהעבר והסתכלנו על הגוף שלה. טליה אמרה לי שהיא חשה אותה בגרון. זה היקשה עליה לנשום.

שהינו בתוך החוויה הלא נעימה ואחר כך נשמנו יחד נשימות עמוקות. היא הרגישה הקלה.

ברוב המקרים, כשמשהו לא נעים לנו בגוף, אנחנו רוצים להימנע מהתחושה הלא נעימה ולכן בורחים ממנה באופן לא מודע. אבל כדי לפרק אותה, צריך לעשות הפוך: לשהות בה, עד שמפרקים את האחיזה שלה בנו.

בהמשך חקרנו יחד את המילים והמשפטים שקשורים לביקורת עליה. לאט לאט, טליה הבינה שהביקורת לא בהכרח קשורה אליה, למי שהיא, אלא למבקר עצמו. היא למדה לא לקחת את הביקורת באופן אישי.

לעתים יש קשר בין ביקורתיות לבין קורבנות. ילדים שחווים מילדות שמבקרים אותם, בעיקר ההורים, מפתחים לעתים הרגשה שהם קורבן של נסיבות החיים.

מזמין אותך להוריד את המדריך: 8 דרכים להפסיק להיות קורבן