חנה, בת 68, יושבת מולי עם חיוך מהוסס, אך עיניה נושאות משקל של געגועים וחששות. "אני רוצה לשפר את היחסים עם הבת שלי, מורן," היא משתפת, "אבל לפעמים אני מרגישה שאנחנו מדברות בשפות שונות. אני מנסה להיות שם בשבילה, אבל נראה שהיא לא פתוחה אלי.
"אני מקשיב בקשב, ומזמין אותה להתבונן פנימה. "ואיך היית רוצה שהקשר ביניכן ייראה?" אני שואל.
חנה מהנהנת, מתרכזת במחשבותיה. "אני רוצה שנוכל לדבר בכנות, להרגיש קרובות באמת, בלי מחסומים או תחושת ניכור."
"ומה לדעתך מונע את זה היום?" אני שואל.
היא מהססת לרגע. "אני חושבת שכל אחת מאיתנו נושאת את כאביה וחששותיה. לפעמים אני מרגישה שאני מתרחקת כי אינני מבינה אותה באמת."
אני מצטט לחנה מהספר לעבוד עם הגוף החולם מאת ד"ר ארנולד מינדל: "אהבה אמיתית היא הקבלה של האדם כפי שהוא, ללא צורך לשנות או לשפוט אותו."
חנה מהנהנת, ולחלוטין מרגישה את המשקל של המילים. "אני מבינה שאני צריכה להתחיל בקבלה ובאהבה של מורן כפי שהיא, כדי לבנות איתה אמון ואהבה."
"נכון," אני מחזק אותה. "קשר טוב מתחיל בנוכחות אמיתית - בהקשבה עמוקה ובפתיחות של הלב. זה מה שהופך תקשורת לממשית."
חנה לוקחת נשימה עמוקה, פוקחת את עיניה ומרגישה את החשיבות שבדברים.
"ומה עוד אפשר לעשות?" היא שואלת.
אני מוסיף ציטוט מתוך הספר תקשורת לא-אלימה של ד"ר מרשאל רוזנברג: "כשאנו משחררים את השיפוט ואת הצורך לשלוט, ומאפשרים לעצמנו להקשיב ולבטא את הצרכ ים האמיתיים שלנו, נוצרת בין האנשים קרבה שמבוססת על כבוד ואמון הדדי."
חנה מחייכת, נראית רגועה ומלאת תקווה. "אני רוצה ללמוד לשחרר את הצורך לשלוט ולפתוח את הלב, גם אם זה קשה."
"וזה התהליך שנעבור ביחד," אני אומר. "להיות נוכחת, פתוחה, להקשיב, ולקבל את ההבדלים בינך לבין מורן, במקום להילחם בהם."
חנה עוצמת עיניים לרגע, ועם נשימה עמוקה נוספת, היא מחייכת בפעם הראשונה היום בחיוך שמבטא שלווה ותקווה. "אני מוכנה להתחיל."
רוצים לשפר את ההקשבה שלכם?
מזמין אתכם להצטרף לרשימת האנשים שמקבלים טיפ שבועי על הקשבה
