צמיחה כדרך חיים

להיות במקום של צמיחה והתפתחות אישית, כאדם וכאיש מקצוע, זה מקום מאד נעים, שמרחיב את הגוף ואת הנפש. אני יכול להעיד עליו באופן אישי. כשאני מתבונן על חיי לאחור, לא תמיד צמחתי. נדמה לי ששנים רבות התנהלתי, באופן לא מודע, עפ"י אסטרטגיה של הישרדות, למשל הישרדות כלכלית, ולא עפ"י אסטרטגיה של צמיחה. כשהתחלתי להיות מודע לכך, התחלתי לשנות בהדרגה את ההוויה שלי, מהישרדות לצמיחה.

אז מהי בדיוק צמיחה?  מילון אבן שושן מגדיר צמיחה כגדילה, גידול, התפתחות, התקדמות, התרבות, התרחבות, עלייה, שגשוג, הצלחה, נביטה, בצבוץ, יציאה. המכנה המשותף לכל ההגדרות הללו היא תנועה בכיוון חיובי.

ולמה צמיחה היא כל כך חשובה? המשורר ג'ון הנרי ניומן הגדיר את הצמיחה כ"עדות היחידה לחיים." באופן דומה תיארה את הצמיחה הפסיכולוגית אליזבת קובלר-רוס, בספרה "המוות חשוב לחיים: "צמיחה היא המטרה היחידה של הקיום בעולם הזה."

קראתי בהתחלה לעסק שלי "אימון לצמיחה אישית ועסקית" כי אני מאמין, כמו שאומרת קובלר-רוס, שזוהי מטרת העל שלנו כבני אדם. אבל חלק גדול מבני האדם אינם עוסקים כלל בשאלה האם הם צומחים אם לאו. הם עסוקים בהישרדות. כך גם לא רק בני אדם אלא חברות, ארגונים, מדינות ותרבויות. אבל אם נעצור רגע ונחשוב, ייתכן ונשאל את עצמנו: "האם לא זה בעצם מותר האדם מן הבהמה?"

אחד מהנושאים עליהם התאמנתי עם המאמנת שלי היה על "להיות בסדר". כך, כנראה, התנהלתי כל חיי מהרגע שאני זוכר אותם. ייתכן שזה בא מבית הוריי, ייתכן מהחברה הקיבוצית שבה גדלתי, ייתכן מסוכני חיברות אחרים ואולי מכולם יחד. היום, במבט לאחור, אני מבין שמה שניהל את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלי היה המקום של "צריך" ולא מהמקום של מה שאני רוצה. היכולת שלי לשחרר את הצורך הזה הביאה אותי לצמיחה.

אחד המתאמנים שלי התמודד בחייו עם "צריך" במובן של הצורך לרצות את הסובבים אותו. צורך זה שיתק אותו במשך זמן רב, מהפחד שלא יוכל לעמוד בציפיות של הסביבה שלו. ע"י התבוננות בחייו, על מה שמפעיל אותו ועל דפוסי הרצייה שלו, הוא הצליח להשתחרר ותוך זמן קצר הצליח לצמוח בחייו ובעסקיו. כי זהו אחד מקסמיה של הצמיחה: ברגע שהיא מתחילה, היא הופכת להיות רוחבית, קרי בכל תחומי החיים.

צמיחה באימון מתרחשת, בין השאר, ע"י כך שמאפשרים למתאמן להיות עם מה שקשה לו, שוהים איתו בקושי שלו, וכך הקושי עצמו יכול להתנקות ולהשתחרר. שהייה עם המתאמן במקומות הקשים גם מאפשרת לו לפתח את הביטחון במי שהוא, כי הוא רואה שיש לו את עצמו וזה כל מה שדרוש לו על מנת להתמודד עם הקושי שלו.

רובין שארמה, בספרו "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", אומר שהצמיחה הגדולה ביותר של האדם נעשית כשהוא נכנס לתחומו של הלא-ידוע. ואכן, אם נחשוב על זה לרגע, נראה שצמיחה קשורה ישירות לנכונות להתבונן ולהתמודד עם הפחדים שלנו. על כך, במאמר על הפחדים שלנו.