אבי, בן 33, הגיע אלי עם תחושת תסכול - הוא רצה ליצור קשרים טובים יותר עם הסובבים אותו, אך משהו תמיד הרגיש לא נכון. כמאמן אישי, אני פוגש לא מעט גברים שמרגישים שחייהם חשים ריקים או לא מספקים, אך כשהם מסתכלים פנימה הם מגלים שהקושי האמיתי טמון ביחסים שלהם עם עצמם.
בתחילת התהליך, התחלנו לחקור את האופן שבו הוא מדבר עם עצמו, איך הוא מתמודד עם כישלונות והצלחות, ומהם הדפוסים הרגשיים שלו. מהר מאוד הוא הבין שהיחסים עם עצמו הם בסיס לכל מערכת יחסים אחרת: אם אתה נוקשה מדי עם עצמך, אתה נוקשה גם עם אחרים; אם אתה מפחד להיכשל, אתה מתקשה לסמוך על אחרים; אם אתה לא מקבל את עצמך, קשה לקבל אחרים באמת. הכל השתקפויות.
במהלך האימון, פיתחנו יחד כלים לשיפור ההקשבה הפנימית, קבלת עצמך כפי שאתה, והיכולת לחמול על טעויות. שאלות כמו: “מה אתה צריך לומר לעצמך כדי להרגיש שלם?” ו-“איך אתה רוצה להרגיש כשאתה בא במגע עם אחרים?” הפכו לאבני דרך חשובות בתהליך.
הבאתי לאבי פסוק ממשנה אבות ב', י': "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך." לאט לאט, אבי התחיל להרגיש שינוי פנימי: הוא למד להקשיב לצרכים ולרגשות שלו, להפסיק להיות ביקורתי מדי, ולהפוך את עצמו לבן ברית ולא ליריב. השינוי הזה השפיע מיד על סביבתו - הוא התחיל לנהל שיחות פתוחות יותר, להבין טוב יותר את האנשים סביבו, ולהגיב בצורה רגועה ומכילה יותר בסיטואציות מורכבות.
היום, אבי לא רק מרגיש טוב עם עצמו, אלא גם יוצר מערכות יחסים שמבוססות על הבנה, כבוד הדדי ואותנטיות. השינוי ביחסים עם עצמו אפשר לו להפוך את ההקשרים שלו עם אנשים אחרים למלאים יותר, מודעים יותר ומשמעותיים יותר.
